מלח בישול בתקופות היסטוריות

מלח הבישול הוא נתרן כלורי אשר נמס היטב במים ויוצר גבישים חסרי צבע, והוא משמש רבות לתיבול והכנת מזון. בעולם הקדום היה מלח הבישול מצרך הכרחי, ונחשב לאחת ההמצאות הגדולות בעולם. במיתולוגיה הפיניקית חשיבותו של המלח הבישול משתווה להמצאת השימוש בברזל, כלי דיג וציד.

הפוטנציאל הכלכלי האדיר של מלח באופן כללי ושל ים המלח בפרט היה ידוע לאדם כבר לפני אלפי שנים. הרבה לפני עידן החשמל והמקררים, המלחת המזון הייתה חיונית לצורך שימורו.

ידוע שמלח הבישול הופק בארץ ישראל כבר בתקופות קדומות, פרה-היסטוריות. חפירות ארכיאולוגיות בחופי ים המלח גילו מתקנים להטענת מלח מהתקופה הרומית. אפילו שורש המילה "שכר" בלטינית, SALARY, מגיעה מהמילה SALT, מכיוון שבתקופה הרומית שילמו שכר לחיילים באמצעות סלעי מלח מהר סדום.

בעבר השתמשו בחימום ובחשיפה לשמש על מנת למצות את המלח מתוך ימות או צמחים שגדלו לצד מקווי מים מלוחים. אמנם לא ברור בדיוק לפני כמה שנים החלו למצות מלח מימות מלוחים, אך מעריכים שיצור מלח בקנה מידה גדול לא יכול היה להתקיים לפני המצאת הקדרות, כ-15,000 שנה טרם זמננו. את התמלחות שמיצו מתוך הים היו שופכים למיכלי חרס גדולים ומחממים אותם על אש עד ליצירת עיסה רכה שהייתה מתגבשת למלח, כפי שהוא מוכר לנו כיום.

בתקופות קדומות התקיים מסחר ער בלבנים של מלח, על מנת לנייד את החומר יקר הערך. בנוסף, השתמשו בו גם לצרכי פולחן, ככתוב בויקרא ב', פסוק י"ג: "וכל קורבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלוהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח".

המלח גם שימש כחומר מטהר וכאות לברית בין צדדים, זאת בעקבות עמידותו הרבה, ככתוב בבמדבר יח' פסוק י"ט: "נתתי לך ולבניך ולבנותיך אתך לחוק עולם ברית מלח עולם הוא לפני ה' לך ולזרעך אתך".

המלח בים המלח

השם "ים המלח" ניתן לים, כפי הנראה, עקב טעמו המלוח מאוד. עניין זה כלל אינו מפליא, בהתחשב בעובדה שמדובר באחד מן הימות המלוחים בעולם.

ריכוז המלח בים גבוה מאוד לא בעקבות פעילות האדם, אלא עקב הנחלים היורדים לים, הרוחות המערביות הנושאות אליו מלחים, גופי מלח גדולים הנמצאים בסביבה (כגון הר סדום) ומי תהום ומעיינות מלוחים הנמצאים בשולי ים המלח או בקרקעיתו.

בתקופת המקרא היה איזור ים המלח תוסס ביותר. אברהם נלחם כאן במלכי הכיכר, פה התרחשו סיפור לוט ואירועי סדום ועמורה, ולפי מספר מחקרים, חצו בני ישראל את הירדן באזור זה. אזור עין גדי, לחופי ים המלח, היה מרכז קהילתי חשוב ליהודים, שהמשיך לשמור על צביונו, גם לאחר חורבן בית שני.

הגיבו כאן


(לא יפורסם)